מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק בעניין הכנסת חמץ לבתי החולים החולים בפסח, והצעת החוק שבתי דין רבניים יהיו בעלי סמכות בוררות בעניין אזרחי.

גפני אמר בדיון על חוק החמץ במליאת הכנסת: "'ישראל ערבים זה לזה', לולא התערבות בג"צ לא הייתי מביא את החוק הזה היום, כיוון שהנוהג שהיה כל השנים מאז קום המדינה – שמנהל בית החולים יכול להחליט שאסור להכניס חמץ לתחומי בית החולים, וזה מה שאני מבקש היום, שהמנהל יוכל להמשיך לאסור הכנסת חמץ בחג הפסח כפי שהיה עד היום הזה, עד שבג"צ התערב שוב בסמכות לא לו".

יוזם חוק החמץ ח"כ אוריאל בוסו אמר במליאת הכנסת: "לצערי, נחשפתי לא פעם ולא פעמיים למקרים בהם חולים ובני משפחותיהם נאלצו לעזוב את בית החולים לתקופת חג הפסח מתוך חשש של ״בל יראה ובל ימצא״ וזאת חרף סכנות ממשיות הכרוכות לפעמים גם בסכנת חיים. כיו"ר ועדת הבריאות אני רואה את הצורך והחובה להביא בפניכם את הצעת החוק הזו שמטרתה להגן על אותם חולים ובני משפחותיהם, ולשמור על זכויותיהם ורגשותיהם יחד עם הדאגה לשמירה על בריאותם".

בוסו ציטט את דבריו של השופט הנדל: "אנו חיים במדינה שמוגדרת יהודית ודמוקרטית. הדגש אינו על מרכיב אחד או על המרכיב השני, שני המרכיבים נכללים יחדיו בהגדרת המדינה, המתח הוא חלק מהאתגר החברתי, והוא חיוני כדי לאפשר לנו לחיות יחד במדינת ישראל במאה ה-21. כשם שאנשים מעוניינים לאכוף את זכויותיהם המשפטיות, כך חפצים המקפידים על שמירת הכשרות שתינתן להם האפשרות לעשות זאת במדינת ישראל. לא התרשמתי כי הפתרון אינו בנמצא. רחוק מכך. יש צורך בשיח אמיתי, המכיר לא רק בעמדה של צד אחד אלא גם בהכרח להגיע לפתרון מתוך כבוד הדדי. יתכן שפתרון יעלה סכום כסף מסוים, אך נתון זה כשלעצמו אינו פוטר את הצדדים מן הצורך למצות עד תום את האפשרות להגיע לפתרון כזה, לפני פניה לערכאות לשם הכרעה בין הערכים".

בנוסף, אושר כאמור בקריאה טרומית גם החוק המציע שבתי דין רבניים יהיו בעלי סמכות בוררות בעניין אזרחי. בהצעה של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי, אליה הוצמדה הצעה דומה של חבר הכנסת ישראל אייכלר, תמכו 58 חברי כנסת אל מול 43 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכנסת שתקבע איזו ועדה תדון בה לקראת הקריאה הראשונה.

לפי הצעת החוק, לבתי הדין הרבניים תהיה סמכות בוררות בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם אם הצדדים הנוגעים בדבר הביעו את הסכמתם לכך. כחלק מהפעלת הסמכות רשאי בית הדין לדון ולפסוק לפי דין תורה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרתה של הצעת חוק זו היא לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הדתיים לדון, בהסכמת הצדדים, בעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים. בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם בבירור סכסוכים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. על פי תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, פסקי הדין חייבים להיות מנומקים והם ניתנים לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול.

בית המשפט העליון הכיר בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור היהודי בישראל ליישב סכסוכים אך ורק בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. צורך זה משתלב בעקרון "הפלורליזם השיפוטי", לפיו מן הראוי שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהם. בכך יש ביטוי לזכות היסוד לגישה חופשית לערכאות משפטיות, לרבות בתי הדין הדתיים. בהתאם לכך מוצע כי בתי הדין הדתיים בישראל הפועלים מכוח חוק ראשי שיוחד עבורם ושדייניהם מתמנים על פי חוק, יוסמכו במפורש לדון בבוררות בהסכמה".